בתחום הדפוס, ייצור של זכוכית מעוקלת או חלקים בעלי צורות מוזרות דורש תמיד חשיפה לאור UV לא אחידה. יש אזורים שנחשפים פעמיים, בעוד שאחרים נחשפים כמעט בכלל לא. למנורות הכספית הרגילות יש ספקטרום רחב שגורם לבזבוז אנרגיה וליצירת צללים שמקשים על תהליך הייבוש. כתוצאה מכך, נוצרת חיבור לא מלא בין החומרים, המשטח נהיה דביק, ויש צורך בהרבה חלקים שנזרקים.
לכן פיתחנו מערכת מנורות UV מסוג גליום יודיד, שמאפשרת שליטה מדויקת בחשיפה לאור UV – כך שכל חלק של החומר יקבל אותה כמות של אנרגיה.
מה שחשוב כאן הוא הדיוק הספקטרלי והיכולת לשלוט בחשיפה בצורה חוזרת ונשנית. כימיה של גליום יודיד מאפשרת פליטת אנרגיה בטווח של 365–385 ננומטר, שתואם את צבעי הדיו והציפויים הנמצאים בשימוש ברוב המפעלים. טווח צר זה מגדיל את יעילות הפוטונים, כך שהחשיפה לאור UV עולה מבלי לפגוע במשטח.
אנו שומרים על דיוק ספקטרלי של ±2 ננומטר לאורך כל המסלול של האור, והמראות משתמשות בציפויים דיכרואיים כדי לשלוט באזורים שבהם החשיפה גבוהה מדי. בפועל, זה אומר שהחשיפה לאור UV יציבה על פני קווים מורכבים, עם דיוק של יותר מ-±5% על פני כל שטח ההדפסה.
הסיבה שזה עובד היא פשוטה: המנורה מתאימה את עצמה לגאומטריה של החומר. על ידי שליטה בחשיפה לאור UV, ניתן להיפטר מהאזורים שבהם החשיפה לא אחידה – בדיוק באותם מקומות שבהם מנורות רגילות נכשלות.
כך ניתן להגדיל את מהירות ההדפסה, מכיוון שהדיו מתייבש מהר יותר, וכמו כן יש פחות חלקים שנזרקים, מכיוון שהאחיזה והקשיחות של החומר נשארים קבועים מחלק לחלק. המכשירים בשימוש פעלו כבר למעלה מ-5,000 שעות, עם ירידה ביעילות של פחות מ-5%. בנוסף, הפעולה ללא אוזון משמרת את האזור סביב המכשיר נקי.
כמה הערות פרקטיות: מנורות גליום יודיד דורשות שליטה קפדנית בהפעלה ובטמפרטורה. יש להתאים את המפעיל ואת המערכת החשמלית למתח ולזרם של המנורה, ולשמור על טמפרטורת החומר בטווח המומלץ על ידי יצרן הדיו.
הדיוק בהגדרת המראות חשוב מאוד – שינוי של מספר מעט של מעלות עלול לגרום לשינוי בצורת הקווים. יש לבצע בדיקות קבועות כדי לשמור על יציבות החשיפה לאור UV, ולוודא שמארז המנורה ומערכת הקירור של המכשיר מתאימים זה לזה.