כיצד לגרום לשתלי השיניים שלכם להיקבע במקומם – במהירות
אף אחד לא אוהב לחכות. במיוחד כשמדובר בשתלי שיניים. עברתם את הניתוח, השתל כבר במקומו, ועכשיו אתם רק… מחכים שהעצם תתחזק, כדי שתוכלו סוף סוף לקבל את הכתר ולחזור לאכול כרגיל. זו בדיוק הנקודה שבה אנו משתמשים באור קרוב-אינפרא-אדום (NIR). הרעיון הוא לגרום לחיבור בין העצם לבין השתל להתרחש מהר יותר. במקום לתת לטבע לעשות את שלו, אנו משתמשים באור כדי “לגרום” לעצם להתחיל לפעול.
כיצד זה עובד בפועל (בלי ההסברים התיאורטיים)
חשבו על אור קרוב-אינפרא-אדום כעל “אות הזעקה” לתאים בעצם. האור עובר דרך החניכיים ופוגע בעצם שבה נמצא השתל. בתוך התאים יש מבנים קטנים שנקראים מיטוכונדריות. האור פוגע באנזים מסוים בתוך המיטוכונדריות, וכתוצאה מכך התאים מקבלים עודף אנרגיה. אנרגיה זו גורמת לתאי העצם לפעול במהירות גדולה יותר; הם מייצרים מינרלים במהירות, וכך השתל נקבע במקומו הרבה יותר מהר מאשר בלי שימוש באור.
החלק הקשה: למצוא את המינון הנכון
אנחנו לא יכולים פשוט לקרוא לאזור באמצעות אור. אם החום יהיה גבוה מדי, החניכיים עלולות להיפגע, וזה בהחלט לא מה שרוצים. לכן אנו משתמשים בטווח מסוים של אור – בין 800 ננומטר ל-1000 ננומטר. זה הטווח האידאלי, שבו האור חודר לעומק העצם אך לא פוגע בחניכיים. זו איזון עדין מאוד. אם האנרגיה נמוכה מדי, שום דבר לא קורה. אם האנרגיה גבוהה מדי, יש בעיה. השקענו הרבה זמן במציאת הרמה הנכונה של אנרגיה, כדי שהטיפול יהיה בטוח ויעיל.
כיצד להשתמש בזה בפה האמיתי
עיצוב כלי שיכול לעבוד בתוך הפה הוא מאתגר. המקום שם צפוף, לח, ואין מקום לציוד גדול. עיצבנו את המקורות של האור כך שהם יוכלו להתאים למקום הזה, אך ודאנו שהאור יפגע במקום הנכון. אך יש בעיה אחת: כל מטופל הוא שונה. יש אנשים שעצמותיהם צפופות כמו סלע, ויש אנשים שעצמותיהם דלילות יותר. הם סופגים את האור בצורה שונה. יש להתאים את המינון בהתאם למטופל. וחייבים לוודא שהמכשיר מחובר כראוי לרקמה. אם יש פערים, האור פשוט יחזור מהמשטח, וכך לא נוצר האפקט הרצוי של ריפוי.